הקדמה
בחברה הישראלית בת ימינו, שבה שיעור הגירושים גדול, נפגוש לא פעם משפחות גרעיניות, שבהן לאחד מבני הזוג, או לשניהם, יש ילדים מנישואים קודמים. בקרב המשפחות האלה נוצר מצב לא שוויוני בזוגיות ובמשפחה, שלפיו רק אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי או ההורה שהיה שם מההתחלה.
בניגוד למשפחה המסורתית, שבה שני ההורים הם הורי כל הילדים, המצב החדש מייצר חוסר איזון אינהרנטי במבנה המשפחה ויוצר פער עם פוטנציאל להפוך לשסע במשפחה ולגורם מערער ומכביד למשך שנים רבות או אף לגורם מפרק של המשפחה החדשה.
ישנם ילדים שאינם רואים במצב החדש גורם מפריע והם מרוצים מהשותף החדש שמביא איתו לבית איכויות חדשות, למשל, ארוחת ערב של יום שישי, אמנות ויצירה ועוד. השלב שבו נולדים ילדים מהזוג החדש יכול לחזק את התחושה של בית שלם ולספק לילדים הגדולים יותר ביטחון. החוויה החדשה של בית שלם מאפשרת לא פעם אף לעזור בריפוי הפצעים של התפרקות המשפחה הקודמת.
עם זאת, בעיני חלק מהילדים המצב החדש, שבו נוכח בבית מבוגר נוסף, נחווה כגורם מפריע שמחבל בקשר שלהם עם ההורה. ילדים אלו יחמיצו את חוויית הבית השלם והביטחון החדש שהוא מאפשר ולא יוכלו להסתייע גם בריפוי שמצב זה יכול להביא.
כאשר יש בבית מבוגר חדש, שאינו מכיר את העבר אך רואה את ההתנהגות של הילדים, הוא יכול לראות דברים שנסתרים מעיני ההורה שלהם. למשל, חרדה, רגישות גבוהה וכו’. זוהי הזדמנות עבור ההורה לראות את ילדיו מנקודת מבט חדשה ולעזור להם. כדי שזה יקרה, על ההורה להיות פתוח לשמוע את בן זוגו ממקום בטוח ולא מתגונן או מגן על הילדים. כדי שההורה יוכל להפיק תועלת מנקודת המבט של בן הזוג, המסר צריך להישמע באופן שלא ייחווה כביקורת על הילדים.
המציאות עצמה יש לה מה לומר על הגורמים הפועלים על המשפחה החדשה, עם זאת יש דרכים שבהן אפשר לטפל ולמנוע או לצמצם את הנזקים שעלולים להתרחש:
- הנוכחות של האדם החדש יכולה לגרום להורה לשקוע בזוגיות החדשה ולהיות פחות נוכח בהורות ואז הילדים יחושו מוזנחים.
- אם הילדים יידרשו לתת יחס לא מתאים לבן הזוג החדש, למשל, להתייחס אליהם כמו אל אמא או אבא (לא משנה מי דורש זאת, ההורה או בן זוגו), הם יחוו זאת כאיום ויפתחו התנגדות.
- נוכחות של מבוגר נוסף יכולה לגרום להורה להרגיש שחלק מתפקידו כהורה יתמלא על ידי המבוגר הנוסף והוא ייהפך פעיל פחות בהורות. מנקודת מבטו של הילד, הצטרפות המבוגר החדש גזלה ממנו את ההורה שלו.
- הצטרפות אדם מבוגר לבית ובניית משפחה חדשה יגרמו בהכרח להופעת כללים חדשים, שאולי יהיו אף סותרים לחינוך הקודם של הילדים. אם ההורה יניח למבוגר החדש להשליט אותם בבית לבדו, הילדים לא יוכלו לקבל אותם.
- המצב החדש עלול להשפיע על ההתפתחות הרגשית של הילד. באופן טבעי ילד אמור לעבור בגיל מסוים תהליך התאהבות. למשל, הילד מתאהב באמו ומתחרה באביו על אהבתה. אך מגיע הרגע שבו היחסים עם אביו, שהינו יקר לילד, יאזנו אותו ויעזרו לו לגדול מהשלב הזה. במקרה של מבוגר נוסף שאינו הורה, יחסי הילד עימו פחות יקרים לו ויש סיכוי שהוא פשוט ימשיך לראות בו מתחרה ולא יצליח לעבור לשלב הבא של ההתבגרות.
- חלק מההורים שמקימים זוגיות חדשה חשים בתת-ההכרה איום על ילדיהם ועלולים להעביר את התחושה הזו ללא ידיעתם לילדיהם ועל ידי כך למנוע את התגבשותה של המשפחה החדשה.
ההורה הביולוגי הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ילדיו, שכן הם מרגישים אותו ומחוברים אליו יותר. המסרים שהורה זה מעביר, הן המודעים והן הלא מודעים, הם שיעצבו את היחסים של הילדים עם בן הזוג החדש.
חשוב שההורה יכיר בכך שעבור ילדיו בן זוגו אינו ההורה שלהם וכי עליו לבנות את מקומו ומעמדו מול הילדים.
לדוגמה, בבית שבו לשני המבוגרים יש תפקידים משלימים: אחד מפרנס והאחר אחראי על ניהול הבית. אם המבוגר החדש אמור להיות עם הילדים כשההורה אינו נמצא ויש לו שם אחריות עליהם, חשוב להגדיר בבירור לילדים את סמכותו. משפחה שבה אין איזון בין אחריות לסמכות אינה יכולה לתפקד בצורה מיטבית.
ילדים משותפים
בבית “רגיל” כאשר מופיעים אח או אחות חדשים ישנה תחרות, ישנו איום וישנם גם רווחים מהאח/ות החדשים. כמו כן נוצרים בבית שינויים בהרגלי החיים שקשורים לתוספת במשפחה. כל אלו הם תהליכים טבעיים.
בבית כזה כל אחד מההורים מגיב לילד החדש בדרכו שלו, ולעתים יכול להיות פער בגישה של שניהם לתוספת החדשה. עם זאת, בבית רגיל ההשפעה של ילד חדש על הילדים הקודמים מעניינת את שני ההורים מאותה זווית ובאותה מידה.
מטבע הדברים, ילדים משותפים במשפחה חדשה מגיעים אחרי ילדים מזוגיות קודמת וכאן טמון האתגר. הכי חשוב לנו לזכור: גם עבור הילדים שביתם התפרק, בית חדש עם זוג מבוגרים וילדים מאפשר יציבות וביטחון לכל דייריו. זהו פוטנציאל אדיר, שאם נדע לממש אותו הוא יכול לעזור לנו למצוא דרך משותפת כי הוא שם את שני המבוגרים באותו הצד.
האתגר הכרוך בתוספת ילד במשפחה חדשה הוא, שבמצב שבו גם המבוגרים וגם הילדים משני הצדדים מושפעים מהשינוי, הם עלולים לחוש כי הילד החדש “אשם” בקשיים שהם בעצם טבעיים. כאן חשוב מאוד שהמבוגרים יהיו מתואמים זה עם זה ויתנהגו כמו בכל משפחה שבה נולד ילד. חשוב מאוד לקרוא ולהתייחס לילד/ה כאל אח או אחות במשפחה רגילה (ולא חצי אח/ות).
קושי נוסף יכול להתעורר בין זוג מבוגרים שרק אחד מהם הוא הורה חדש וההורה האחר הוא ותיק ומנוסה בחוויית ההורות. ההורה החדש יעבור חוויה חזקה יותר בעקבות לידת ילדו מאשר ההורה הוותיק. כאן חשוב לכבד את הפער הטבעי בין השניים ולתת מקום לחוויה השונה של שני ההורים עם הולדת הילד החדש. בכל מקרה, זו הפעם הראשונה שלזוג המבוגרים הזה יש ילד משותף ואם נותנים מקום לחוויה הזו, בעצם נותנים מקום לזוגיות החדשה ללא פגיעה בילדים הגדולים.
לא פחות חשוב לתת מקום לחוויה של הילדים הקודמים בדיוק כפי שהיא (לקבל ולהכיל את הרגשות השונים שמתעוררים בהם), ועם זאת לדעת לשים גבולות ולדבוק במסר חד-משמעי: האח או האחות הם תוספת מבורכת למשפחה.
עם התגבשות המשפחה סביב הולדת ילד חדש יש לזכור: המבוגר שאינו ההורה הביולוגי של הילדים הקודמים לא הופך להיות ההורה שלהם גם כשיש ילדים משותפים, וההורה הביולוגי הוא עדיין בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ילדיו.
