הקדמה
את המאמר הזה אני כותבת בעקבות פגישה עם זוג שהגיע אליי עם השאלות: “למה היא פגעה בי?” “ולמה הפגיעה כל כך כואבת?” מתברר שלא קל להסתכל ישירות אל תוך מהלך פגיעות הדדי בתוך זוגיות ועוד יותר קשה ללמוד לצאת ממנו.
פגיעה קורית כאשר אדם עושה או אומר לנו משהו שגורם לנו סבל או כאב. כשאנו נפגעים ממישהו אחר, כמעט מתבקש להגיד “איי”, כאילו קיבלנו מכה או כשמשהו מסנוור אותנו.
פעמים רבות הפגיעה מפתיעה אותנו, היא משהו שלא ציפינו לו. פעמים אחרות, דווקא העובדה שאנחנו יודעים שזה עלול לקרות מגבירה את הכאב. אצל אנשים שונים במצבים שונים פגיעה תעיר מגוון של רגשות: מכאב להפתעה, חוויית בגידה ועוד. בכל מקרה, לפגיעה יש יכולת לעוור אותנו ולהשתלט עלינו לרגע קצר או לזמן ממושך יותר.
פגיעות בזוגיות
ככל שהאדם הפוגע קרוב לנו יותר, כך כאב הפגיעה גדול יותר.
כאשר הפוגע הוא בן הזוג שלנו, האדם שהכי קרוב אלינו, זה שאמור לשמור עלינו, הפגיעה כואבת יותר וכמוה גם חוויית הבגידה. אותה יכולת של פגיעה מכאיבה, כאשר היא מתחברת לעובדה שאנחנו חשים בטוחים על יד בן הזוג שלנו, מאפשרת גם לנו לפגוע חזרה דווקא באדם שאנחנו אוהבים.
כאשר אני יושבת מול בני זוג שפגעו זה בזה, אני שומעת מין חוסר אמון, כיצד יכול להיות שבן הזוג שלי פגע בי, כיצד הוא יכול לעשות דבר שכל כך ברור שיפגע בי? חוסר האמון הזה מאפשר לאדם שנפגע לפגוע בחזרה בבן הזוג שלו, בלי להביא בחשבון שמולו נמצא אדם שהוא אוהב ושהוא מרגיש אליו קרבה וסומך עליו. בהמשך, פגיעות חוזרות יביאו את בני הזוג לאובדן האמון ההדדי וליצירת טינה שתלך ותצטבר עם הזמן.
כאשר אנו בודקים עם בן הזוג למה בדיוק פגע בנו, במקרים רבים נגלה שמי שפגע בנו נפגע מאיתנו לפני כן. ייתכן שזה קרה לא מזמן, וייתכן שהפגיעה שאנו פגענו קרתה מזמן. במקרים מסוימים נדע שגם אז, כשפגענו, עשינו זאת עקב פגיעה בנו ולפעמים אף לא נדע שפגענו בבן הזוג שלנו.
באופן כזה, פגיעה ראשונית אחת – בכוונה או שלא בכוונה – תייצר רצף של פגיעות בין בני הזוג, כך שכל מי שנפגע בהמשך יפגע בחזרה בבן זוגו.
רצפים של פגיעוֹת
במקרה שהובא בתחילת המאמר, בת הזוג הפריעה לשינה של בן הזוג שלה והוא חווה זאת כפעולה לא לגיטימית, בלתי נסלחת ולא הגיונית. אולם חקירה קצרה הפתיעה את בן הזוג הנפגע במידע שבעצם הוא היה זה שפגע ראשון, כשלא התייחס לצרכים של בת זוגו כשנכנסה לחדר. כשלא היה מודע לפגיעה שפגע, הוא חש אבוד ומבולבל, כי לא הבין איך יכול להיות שהיא פוגעת בו ככה, ובטח לא ידע מה צריך לעשות עם זה. כאשר שניהם הגיעו אליי, היה לי ברור שהשניים מצויים כבר בהידרדרות מואצת של מהלך פגיעות הדדי.
פגיעה ראשונה תאפשר שרשרת של פגיעות הולכות וגדלות, וכל אחד מבני הזוג שפוגע מגדיל את הפגיעה הבאה בבן זוגו. זו הסיבה שלפעמים קשה לנו לזהות מה גרם לפגיעה בנו. אנו עשויים לחפש אירוע באותו סדר גודל, אבל זה לא עובד ככה.
ישנן שתי דרכים לעצור את רצף הפגיעות.
האחת היא לעצור ולומר שנפגענו, ובכך להתחיל שיחה בנוגע לפגיעה ולנסות להבין מה קרה. השנייה נובעת מתוך ההבנה שרצף הפגיעות רק מסלים – לעצור מיד ולא לפגוע חזרה במטרה להפסיק את הרצף.
שיחה בנושא הפגיעה דורשת מאיתנו אומץ להסתכל על הפגיעות שנעשו בשרשרת לפני הפגיעה הנוכחית, כולל אלו שאנו עשינו בכוונה ושלא בכוונה. מכיוון שסביר שרוב הפגיעות הקודמות בשרשרת היו קטנות יותר, כי ככה מתנהלת שרשרת פגיעות, נצטרך לוותר על הצורך להיות צודקים ועל הצורך לפגוע בבן הזוג שלנו לפחות באותו שיעור של הפגיעה שאנו חווינו.
אחרי כל פגיעה יהיה לנו קשה יותר לעצור ונצטרך להתאמץ יותר כדי לא לפגוע בחזרה.
כאשר נוכל לעצור ולדבר על הפגיעות עם בן הזוג שלנו, כדאי יהיה לבדוק איתו את כל שרשרת הפגיעות מהפגיעה הראשונה, שהתחילה אותה. מטרת הבדיקה הזו אינה כדי לבקש סליחה, אם כי גם זה אפשרי וכדאי, אלא יותר כדי להתחקות אחר אותה פגיעה ראשונית, לזהות מה קרה שם, מה היה הדבר שהתחיל את שרשרת הפגיעות ולנסות להבין כיצד לא להגיע לאותו מצב שנית.
בשיחה כזו חשוב גם לזכור שמשהו שנראה בעינינו לא חשוב, עלול להוות פגיעה באדם אחר שמאוד תשפיע עליו ואין לנו שום זכות להחליט כמה פוגע או לא הדבר שעשינו. אם נרצה, נוכל להתנצל, ואם לא, חשוב לפחות שנבין כיצד פועל המנגנון הזה וננקה מתוכנו את הצורך לפגוע שנית.
שרשרות של פגיעות מתחילות בדרך כלל בטעות, אבל ההמשך שלהן כבר אינו רק טעות ותפקידו של הנפגע הוא לעצור אותן, לא כי הפגיעה בו לא חשובה, אלא כדי למנוע את הפגיעות הבאות בשרשרת. לעניין זה כמובן אין כל קשר לצדק, אלא ללקיחת אחריות ולנקיטת צעדים בחוכמה, שכן ברור שהמשך יצירת פגיעות נוספות, כאשר אנו מבינים כיצד פועלת שרשרת פגיעות, אינו מעיד על חוכמה יתרה.
פגיעות וסגירת הלב
פגיעה גורמת ללב של האדם הנפגע להיסגר, וכתוצאה מכך הלב של הפוגע יפגוש לב סגור ואיתו היעלמות של האהבה. כאשר בני הזוג חווים פגיעות זה מזה לאורך זמן, הלב שלהם כנראה לא ירצה להיפתח ליד בן הזוג מכיוון שהם ירגישו שהם לא מוגנים לידו וכדי למנוע מעצמם להיפגע שוב. בד בבד יגדלו בין בני הזוג גם העוינות והמרירות.
כל ההשפעות הללו עשויות להיעלם, אם נסכים לקבל שתגובת אדם לפגיעה שחווה היא טבעית ולאו דווקא נגדנו, ונסכים לשחרר את שרשרת הפגיעות לא רק על ידי הפסקתן, אלא אף על ידי שחרור הכעס והכאב ששמרנו בעקבות הפגיעות שחווינו מבן הזוג שלנו. פגיעות העבר סוגרות את הלב שלנו כך שלא נוכל לרחוש לו אהבה או לחוש את האהבה שלו המופנית אלינו.
ישנם מקרים שבהם האדם הנפגע לא מגיב חזרה באופן ישיר, ואז ייתכנו מעשים שיפגעו בנו דרך אדם שלישי או מאחורי גבנו וייקח זמן עד שנגלה אותם. לדוגמה, בשיחה עם אדם אחר שקרוב לנו ודברים לא נעימים שיאמרו לו עלינו, או פעולה שתפגע בנו אבל תיעשה דרך גורם שלישי, למשל: בן זוגנו יגיד לילד שלנו דברים רעים עלינו או להורים ולאחים שלנו.
גם במקרים של פגיעה דרך אחרים חשוב לנהל שיחה שתחקור את רצף הפגיעות, אולם בנוסף נצטרך לבדוק גם מדוע בן הזוג שלנו עשה את הדברים מאחורי גבנו, מה החלק שלנו במצב שבו בן הזוג שלנו אינו יכול לפעול מולנו באופן ישיר.
אני מזמינה אתכם לנסות לבדוק את נושא הפגיעות בחייכם:
- מתי לאחרונה פגעו בכם (בעיקר בזוגיות)?
- האם תוכלו לזהות רצף של פגיעות?
- האם תוכלו לזהות את הפגיעות שאתם פגעתם (בעיקר בבן הזוג שלכם)?
- האם תוכלו למצוא את השורש של רצף הפגיעות?
- מה תוכלו לעשות כדי להפסיק את הרצף הזה?
- מתוך ההבנה שכך מתנהל רצף של פגיעות ושסביר ששניכם לא הייתם מודעים לזה, האם תוכלו לעשות משהו כדי לשחרר את הרצף ואת מה שיצר בתוככם?
- האם תוכלו להגיע למצב שיפתח את הלב שלכם בחזרה?
- כאשר תגיעו להתרת רצף כזה, שימו לב, האם תוכלו לחוש יותר אהבה או יותר אהובים?
סיכום
פגיעה הדדית היא דבר שקורה בזוגיות לא פעם והיא מייצרת רצף של פגיעות הולכות וגדלות. רק החלטה מודעת לעצור את שרשרת הפגיעות אכן תעשה זאת. התחושה שהצדק איתכם אינה מפסיקה את שרשרת הפגיעות ואי-עצירה מודעת שלה רק תחריף אותה.
שיחה על הנושא דורשת מאיתנו לחפש את התחלת השרשרת, יחס של כבוד לכאב שלנו וגם של בן הזוג וקבלת העובדה שאם מה שעשינו נחווה אצל בן הזוג שלנו כפגיעה, זה מה שקובע ולא הכוונה שלנו לפגוע או לא.
בקשת סליחה הדדית יכולה לעזור לנקות את הכאב שנגרם, אבל לא אם אותה התנהלות תוסיף לקרות.
