הבלוג הזה הוא מרחב שבו אני יכולה לשתף אתכם בחוויותיי מהחיים ובתובנות שאני מגיעה אליהן. אשתף אתכם בנושאים שאני פוגשת במהלך החיים, בזוגיות שלי, בזוגיות של אחרים, ואביא לפניכם את מחשבותיי בענייני חזון והגשמה, השיטה “זוגיות הרמונית”, הספר “זוגיות הרמונית בתוכנו ובעולם” ותהליכי ההתפתחות שנובעים מהשיטה ומתרומתה לאנשים שפוגשים בה.
האפשרות ליצור כאן תקשורת ישירה עימכם הינה מרגשת ופותחת שדות שיח מחברים בינינו ואל עצמנו.
יחד עם כל העם שלנו גם אני עוברת תקופה מאתגרת ועצובה וגם אני חיפשתי דרך לצאת ממנה ללא טראומות וכן להרגיש שאני תורמת למי שסביבי. מתוך מה שפגשתי יכולתי לראות שמה שתרם הכי הרבה לי וגם לסביבתי היה היכולת להביא אהבה. תחושת האהבה חיברה אותי ללב שלי ונתנה לי כוח לעמוד במה שנדרש בימים הללו. היכולת להעביר אהבה למי שסביבי ניחמה, חיזקה והרגיעה והיא עוזרת גם לאחרים לעבור את האתגרים הרבים בפחות טראומות.
התקופה הזו, שבה אנו מצויים במלחמה, גורמת לאנשים שונים להגיב בצורות שונות.
חלק מהאנשים מגיבים למה שקרה וקורה עכשיו, אצל חלקם נפתחות טראומות מהעבר, ממגורים באזורי טילים, מזיכרונות של חדירות מחבלים לבתים או של השתתפות בקרבות. מנעד התגובות לאירועים גדול: יש אנשים ששומרים על ניתוק ויש שמקשיבים לחדשות מבוקר עד ליל. כל אדם והאופן שמבנה הנפש שלו מוביל אותו.
כדי שהזוגיות תוכל להתקיים ואיתה גם האהבה אנו מחויבים להתפתחות אישית כל הזמן. אם לא נתפתח, הזוגיות תדעך, הלב שלנו ייסגר וגם האהבה תרחק מאיתנו. מצד שני, כאשר אנו מחוברים לאהבה הזוגית, הרבה יותר קל לנו לעשות את ההתפתחות שלנו. ההתרחקות מהאהבה וסגירת הלב יחלישו גם את היכולת שלנו להתפתח. בעיניי, הקשר ההדדי הזה דומה לאחיזת ידיים של בני זוג שמבטאת ומשמרת את החיבור ואת האהבה.
כמה חשובה לנו האהבה?
האהבה היא חלק מהצרכים הבסיסיים שלנו, שהינם חיוניים לקיום שלנו, ממש כמו מזון ואוויר. לאהוב וגם להיות אהובים אלה הם צרכים שבלעדיהם חיינו חסרי טעם, וחיים חסרי טעם מחלישים אותנו. טבעם של צרכים בסיסיים הוא שהיעדר של כל אחד מהם מייצר חולשה, אבל היעדרות של אהבה מחיינו מייצרת גם חולשה וגם תחושת ריקנות ששולחת אותנו שוב ושוב לחפש אהבה וזוגיות.
נסעתי לאחרונה למרוקו וחזרתי אחרת. לא ציפיתי שכזו תהיה השפעתם של השבועיים האלה עליי. האם היו אלה מרחבי הטבע על שלל תצורותיו, הארכיטקטורה הייחודית והאמנות האינסופית או המפגש עם האמזיר, שהוא רוב אוכלוסיית מרוקו. הרומאים קראו להם בֶּרבֶּרים מלשון בַּרבָּרים (כך הם כינו את יריביהם), אבל מתברר שהברברים היו דווקא הרומאים.
מסתבר שכדי לשמר ולקדם את הדברים שחשובים לנו יש דברים שאנו צריכים לעשות. אם זו הזוגיות שלנו שבה מתעוררים מדי פעם פערים שחשוב שנפתור, אם זה הילדים שלנו שמדי פעם זקוקים שנעזור להם ונפנה עבורם מקום בעולם ואם זו ההגשמה שלנו שפוגשת את העולם וזקוקה לנו שנהיה שם ונילחם עבורה.
כאדם פרטי, נוח לי להיות במקומות מסוימים, כמו הבית והקליניקה שלי, ואפילו עוד יותר טוב – לצלול אל מעמקי התת-מודע. אולם אם כך אנהג בעניין הוצאת הספר, מי יכיר אותו? אני רואה את הספר כמו ילד שהולך לגן לראשונה בחייו וצריך להחזיק ביד של אמא, שתבוא איתו ותערוך היכרות בינו ובין העולם שמחוץ לבית.
יש אנשים בעלי חזון, תחושת שליחות או רעיונות רבים שחשוב להם להגשים בעולם. כשאנו במצב כזה, רוחש בתוכנו מין חוסר שקט שדוחף אותנו קדימה, להגשמה של הרעיונות שלנו. החלק הזה הוא החלק הנשי הפנימי שנמצא בתת-מודע שלנו, והוא זה שרוצה לראות את הרעיונות שלו מוגשמים בעולם.
כשהספר “זוגיות הרמונית בתוכנו ובעולם” הופיע בעולם בצורתו המוחשית, הוא עדיין היה סוג של עובר. במשך חודשיים חגגנו את הולדתו, ועם זאת ניסיתי לנוח ולצבור כוחות לקראת הבאות וגם להתרגל לרעיון שהספר יצא כבר מהאינקובטור והוא עומד לפגוש את העולם.
כאדם כותב, הטבע שלי הוא התכנסות, ואכן, בזמן כתיבת הספר היה לי נוח מאוד להתכנס לתוך ביתי ולכתוב. ערב ההשקה היה ההפך מזה – טבילה בעולם. זו הייתה היציאה שלי לאור עם הספר והיא נתנה לי את הכוחות להמשיך ולחשוף את הספר לעולם ולהיחשף יחד איתו. מראש ידעתי שהחלק הזה יהיה מאתגר יותר עבורי ואני שמחה שבצעד הראשון חוויתי כל כך הרבה אהבה.
הערב היה מרגש וכולו מלא הפתעות עבורי. זה התחיל באופן הנפלא שארגנו אותו חברים וחברות שהגיעו כדי להשתתף בהכנתו, ונמשך באורחים הרבים שבאו לשמוח יחד איתי ועם ליאורה כוחלני העורכת ובמשתתפים שעלו לבמה לדבר ולשיר.
כבר חודש שהספר שלי “זוגיות הרמונית בתוכנו ובעולם” אמור לצאת. כבר 10 שנים שאני עובדת עליו וכל יום שעובר אני במתח: האם השבוע הוא כבר יֵצא? ואם לא, אז מתי? מה עוד צריך לקרות כדי שהספר יוכל סוף-סוף להופיע בעולם? אילו עוד הפתעות יחכו לי בדרך?
בחודשים האחרונים, במהלך הכנת הספר “זוגיות הרמונית בתוכנו ובעולם”, אני פוגשת בכל יום נושאים חדשים ונדרשת לעשות פעולות שמעולם לא עשיתי. בתוך המצב הזה אני מרגישה שהדם שלי רץ בוורידים, יש חיוך של ילדה על פניי ואני מרגישה כמו בגן משחקים ענקי.
זה זמן רב שאני מגשימה את השליחות שלי ואני עושה זאת בדרכים רבות ומגוונות. אירוע ההגשמה המרכזי בחיי כיום הוא הוצאת ספרי “זוגיות הרמונית בתוכנו ובעולם” והוא טומן בחובו התרגשות עצומה המערבת פעילויות חדשות שלא עשיתי אף פעם.
בחודשיים האחרונים, מאז סוף שלב העריכה, כל הפעילות שקשורה לספר מחוברת לנושאים רבים שזו לי פגישתי הראשונה איתם בחיי. כל נושא שכזה דורש למידה ומעקב החלטות ורגשות שונים ואני נעה נדה ביניהם, חווה ולומדת ומרגישה שאני מתפתחת בד בבד עם ההתקדמות של הספר לקו הסיום.
“יציאה לאור” נושאת משמעות עמוקה. משהו שיוצא לאור בעצם יוצא מהחושך, ממקום בלתי נראה, לא מוכר, למקום גלוי ומואר כדי שיוכלו להכיר אותו.
הגיע הרגע שבו הרגשתי שהידע שצברתי הקשור לזוגיות ההרמונית ולריפוי של החלקים הגברי והנשי שבתת-מודע בשל לצאת לעולם. זה היה כרוך במאות שעות עבודה, ותוך כדי כך הצלחתי.
אני אדם שאוהב לחיות בזוגיות. עם זאת, זה לא הופך את הזוגיות ליותר קלה, אולי אפילו ההפך. אז מה זה אומר “לעבוד בזוגיות”?
ראשיתה של השיטה “זוגיות הרמונית” לפני יותר מ-30 שנה, כשיובל בן זוגי ואני התחלנו את מסע הזוגיות שלנו. אחת מהגדרות הבסיס שלנו לזוגיות הייתה, שאנו
אני מתרגשת להתחיל את הבלוג של האתר “זוגיות הרמונית”. “אני מתרגשת” הוא משפט שגור בפי. כחוקרת של הנפש, הרגשות והזוגיות הבנתי שלכל רגש שאנו חווים
